Chapter 141
1מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקׇרְאִי־לָֽךְA psalm of David. I call You, O ETERNAL One, hasten to me; give ear to my cry when I call You.
2תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַֽשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת־עָֽרֶבTake my prayer as an offering of incense, my upraised hands as an evening sacrifice.
3שִׁיתָה יְהֹוָה שׇׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל־דַּל שְׂפָתָֽיO ETERNAL One, set a guard over my mouth, a watch at the door of my lips;
4אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽםlet my mind not turn to an evil thing, to practice deeds of wickedness with those evildoers; let me not feast on their dainties.
5יֶהֶלְמֵֽנִי־צַדִּיק חֶסֶד וְֽיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל־יָנִי רֹאשִׁי כִּי־עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶֽםLet someone righteous strike me in loyalty and reprove me; let my head not refuse such choice oil. My prayers are still against their evil deeds.
6נִשְׁמְטוּ בִֽידֵי־סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵֽמוּMay their judges slip on the rock, but let my words be heard, for they are sweet.
7כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאֽוֹלAs when the earth is cleft and broken up our bones are scattered at the mouth of Sheol.
8כִּי אֵלֶיךָ יֱהֹוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל־תְּעַר נַפְשִֽׁיMy eyes are fixed upon You, O GOD my Sovereign; I seek refuge in You, do not put me in jeopardy.
9שׇׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָֽוֶןKeep me from the trap laid for me, and from the snares of evildoers.
10יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַֽד־אֶעֱבֽוֹרLet the wicked fall into their nets while I alone come through.