Chapter 77
1לַמְנַצֵּחַ עַֽל־[יְדוּתוּן] (ידיתון) לְאָסָף מִזְמֽוֹרFor the leader; on Jeduthun.Of Asaph. A psalm.
2קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָֽיI cry aloud to God; I cry to God that I may be heard.
3בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִֽׁיIn my time of distress I turn to my Sovereign, with my hand [uplifted]; [my eyes] flow all night without respite; I will not be comforted.
4אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶֽלָהI call God to mind, I moan, I complain, my spirit fails. Selah.
5אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּֽרYou have held my eyelids open; I am overwrought, I cannot speak.
6חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִֽיםMy thoughts turn to days of old, to years long past.
7אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם־לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִֽיI recall at night their jibes at me; I commune with myself; my spirit inquires,
8הַֽלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא־יֹסִיף לִרְצוֹת עֽוֹד“Will my Sovereign reject forever and never again show favor?
9הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹֽרHas such faithfulness disappeared forever? Will those promises be unfulfilled for all time?
10הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם־קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶֽלָהHas God forgotten how to pity? Has God’s compassion been stifled in anger?” Selah.
11וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיֽוֹןAnd I said, “It is my fault that the right hand of the Most High has changed.”
12(אזכיר) [אֶזְכּוֹר] מַעַלְלֵי־יָהּ כִּֽי־אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶֽךָI recall the deeds of Yah; yes, I recall Your wonders of old;
13וְהָגִיתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶךָ וּֽבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִֽׂיחָהI recount all Your works; I speak of Your acts.
14אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי־אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִֽיםO God, Your ways are holiness; what god is as great as God?
15אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּֽךָYou are the God who works wonders; You have manifested Your strength among the peoples.
16גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵֽי־יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶֽלָהBy Your arm You redeemed Your people, the children of Jacob and Joseph. Selah.
17רָאוּךָ מַּיִם אֱֽלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמֽוֹתThe waters saw You, O God, the waters saw You and were convulsed; the very deep quaked as well.
18זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף־חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּֽכוּClouds streamed water; the heavens rumbled; Your arrows flew about;
19קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָֽרֶץYour thunder rumbled like wheels; lightning lit up the world; the earth quaked and trembled.
20בַּיָּם דַּרְכֶּךָ (ושביליך) [וּֽשְׁבִילְךָ] בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָֽעוּYour way was through the sea, Your path, through the mighty waters; Your tracks could not be seen.
21נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּֽיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹֽןYou led Your people like a flock in the care of Moses and Aaron.