Chapter 2
1לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִֽיקWhy do nations assemble, and peoples plot vain things;
2יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נֽוֹסְדוּ־יָחַד עַל־יְהֹוָה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹkings of the earth take their stand, and regents intrigue together against the one anointed by GOD?
3נְֽנַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ“Let us break the cords of their yoke, shake off their ropes from us!”
4יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג־לָֽמוֹThe One who is enthroned in heaven laughs; my Sovereign mocks at them.
5אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּֽבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵֽמוֹThen [God] speaks to them in anger, terrifying them with divine rage,
6וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיּוֹן הַר־קׇדְשִֽׁי“But I have installed My king on Zion, My holy mountain!”
7אֲסַפְּרָה אֶֽל־חֹק יְֽהֹוָה אָמַר־אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּֽיךָLet me tell of the decree: GOD said to me, “You are My son, I have fathered you this day.
8שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָֽרֶץAsk it of Me, and I will make the nations your domain; your estate, the limits of the earth.
9תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵֽםYou can smash them with an iron mace, shatter them like potter’s ware.”
10וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָֽרֶץSo now, O kings, be prudent; accept discipline, you rulers of the earth!
11עִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָֽהServe GOD in awe; tremble with fright,
12נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּֽי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כׇּל־חוֹסֵי בֽוֹpay homage in good faith, lest [God] be angered, and your way be doomed in the mere flash of divine anger. Happy are all who take refuge in [God].