Inicio › Grandes Fiestas › Yom Kipur
1/5
Orden de Kapparot
יום כפור בהשכמה עושים הכפרות כסדר הזה. לוקח תרנגול לזכר, ותרנגולת לנקבה, ומעוברת תקח תרנגולת ותרנגול אחד. ולעולם יסבב תחלה לעצמו קודם שיסבב לבני ביתו, כדי שיבוא הזכאי ויכפר על החייב ולא החייב על החייב, וכה"א בכה"ג "וכפר בעדו" ואחר כך "בעד ביתו". ואומר ג' פעמים בני אדם וכו'. ומי שאין לו עוף יסבב במטבע, ונותנין הכפרות או שויין לעניים. ומרבים לעשות צדקה וחסד בערב יום כפור וזה העיקר:
Antes de Bené Adam se dice esto:
הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר שִׁחַתִּי בִּמְקוֹר הָעֶלְיוֹן. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ עֵת רָצוֹן וְרַחֲמִים, אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד, כְּשֶׁיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, נַעֲשֶׂה שָׁם שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ כַּמִשְׁפָּט, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְּרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ. יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: Hine anoji ba laasot kapara zo letaken et asher shijati bimkor haelyon. lajen yehi ratzon milfaneyja Adonai elohay velohey avotay, shethe shaa zo et ratzon verajamim, ata takum terajem tzion ki et lejennah ki va moed, kesheyibane beyt hamikdash bimhera beyameynu, naase sham sair hamishtaleja kamishpat, usirey izim naase beratzon, uvaavodat beyt hamikdash nismaj kulanu. yiru eyneynu veyismaj libenu. yihyu leratzon imrey fi vehegyon libi lefaneyja Adonai tzuri vegoali:
קודם כפרות יאמר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ ואח"כ יאמר שלש פעמים: Kvdm jfrvt ymr nefesh tajat nafesh vjj ymr shlsh fmym:
בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר: Beney adam yoshvey jshej vetzalmavet asirey oni uvarzel: yotziem mejshej vetzalmavet umosroteyhem yenatek: evilim miderej pisham umeaonoteyhem yitanu: kal ojel tetaev nafsham vayagiu ad shaarey mavet: vayizaku el Adonai batzar lahem mimtzukoteyhem yoshiem: yishlaj devaro veyirpaem vimalet mishjitotam: yodu layhova jasdo veniflotayv livney adam: im yesh alayv malaj melitz ejad mini alef. lehagid leadam yashro: vayjunenu vayomer pedaehu meredet shajat matzati jofer:
מי שמסבב לעצמו, יסבב כפרתו סביב ראשו ואומר בלשון הזה ג"פ:
זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: Ze jalifati. ze temurati. ze kaparati. ze hatarngol yelej lemita. vaani ekanes veelej lejayim tovim arujim ulshalom:
אחר הסיבוב יניח ידו על ראש התרנגול ויצוה לשחטו מיד, כדי שיהא סמוך סמיכה לשחיטה:
מי שמסבב לעצמו ולאחר עמו יאמר בזה הלשון ג' פעמים:
זֶה חֲלִיפָתֵנוּ. זֶה תְּמוּרָתֵנוּ. זֶה כַּפָּרָתֵנוּ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: Ze jalifatenu. ze temuratenu. ze kaparatenu. ze hatarngol yelej lemita, vaanajnu nikanes venelej lejayim tovim arujim ulshalom:
מי שמסבב לזכר אחד יאמר בלשון הזה ג"פ:
זֶה חֲלִיפָתְךָ. זֶה תְּמוּרָתְךָ. זֶה כַּפָּרָתְךָ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: Ze jalifatja. ze temuratja. ze kaparatja. ze hatarngol yelej lemita, veata tikanes vetelej lejayim tovim arujim ulshalom:
Una mujer que gira para sí misma dice esto tres veces:
זֹאת חֲלִיפָתִי. זֹאת תְּמוּרָתִי. זֹאת כַּפָּרָתִי. זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: Zot jalifati. zot temurati. zot kaparati. zot hatarngolet telej lemita, vaani ekanes veelej lejayim tovim arujim ulshalom:
מי שמסבב לנקבה אחת יאמר בזה הלשון ג"פ:
זֹאת חֲלִיפָתֵךְ. זֹאת תְּמוּרָתֵךְ. זֹאת כַּפָּרָתֵךְ. זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: Zot jalifatej. zot temuratej. zot kaparatej. zot hatarngolet telej lemita, veat tikansi vetelji lejayim tovim arujim ulshalom:
אשה מעוברת המסבבת לעצמה תאמר זה ג' פעמים:
אֵלּוּ חֲלִיפוֹתֵינוּ. אֵלּוּ תְּמוּרוֹתֵינוּ. אֵלּוּ כַּפָּרוֹתֵינוּ. אֵלּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים יֵלְכוּ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: Elu jalifoteynu. elu temuroteynu. elu kaparoteynu. elu hatarngolim yelju lemita, vaanajnu nikanes venelej lejayim tovim arujim ulshalom:
נוהגין לפדות הכפרות בממון ונותנין אותן לעניים, וזה טוב יותר מלתת להם הכפרות. והבני מעיים יושלכו לחוץ במקום שהעופות יכולות לקחתן משם:
מפני חיבוב מצוה נהגו השוחטים לכבד במצות כיסוי הדם (מט"א).
Y se recita la bendición:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי דָּם בֶּעָפָר: Baruj ata Adonai eloheynu melej haolam asher kidshanu bemitzotayv vetzivanu al kisuy dam beafar:
וצריך ליתן כל כך אפר על הדם עד שלא יהא נראה רושם לחלוחית ואדמימות, כי כל זמן שרישומו ניכר בקרקע עדיין חל עליו חיוב מצות כסוי הדם.
2/5
Encendido de velas de Yom Kipur
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים: Baruj ata Adonai eloheynu melej haolam, asher kidshanu bemitzotayv vetzivanu lehadlik ner shel yom hakipurim:
Para Yom Kipur que cae en Shabat:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים: Baruj ata Adonai eloheynu melej haolam, asher kidshanu bemitzotayv vetzivanu lehadlik ner shel shabat veshel yom hakipurim:
3/5
Bendición de los hijos
נוהגים לפני ההליכה לבית הכנסת לברך את הבנים ואת בני המשפחה כפי הנוסח המודפס במחזורים וכפי צחות לשון המברך. עיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי ה' כל ימיהם ויתן להם שלום וחיים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות כל ימי חייהם, ויוכיח אותם שילכו ביראת ה' כל ימי חייהם, ויכוין בתוכחה זו לתת נחת רוח לבורא ית"ש. ויש הנוהגים ללכת גם לקרוביהם ומיודעיהם הידועים בתור צדיקים ואנשי מעשה להתברך מברכות פיהם. ויש להקדים ולעשות זה בעוד היום גדול בכדי להיות פנויים אח"כ לקבל קדושת היום בישוב הדעת.
Se colocan las manos sobre su cabeza y se dice:
יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי הַחֲבִיבִים חַיִּים וְקַיָּמִים וְלֹא יִהְיוּ נִתְפָּסִים חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹנַי. וְיִתֵּן יְהֹוָה בְּלִבְּכֶם אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת יְהֹוָה עַל פְּנֵיכֶם תָּמִיד שֶׁלֹּא תֶחֱטָאוּ. וְיִהְיֶה חִשְׁקְכֶם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְיִתֶּן לִי אֱלֹהִים פַּרְנָסָה בְּרֶוַח בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאוּכַל לְזוּנְכֶם וּלְכַלְכֵּל אֶתְכֶם וּלְגַדֶּלְכֶם וּלְהַדְרִיכְכֶם בְּדַרְכֵי טוֹבִים וִישָׁרִים וּלְהוֹבִילְכֶם לַחֻפָּה. וַיהֹוָה יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְיִכְתֹּב וְיַחְתֹּם אֶתְכֶם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקִים וּבְתוֹךְ כָּל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן: Yesimja elohim keefrayim vejimnashe: yevarejja Adonai veyishmreja: yaer Adonai panayv eleyja vijuneja: yisa Adonai panayv eleyja veyasem leja shalom: yehi ratzon milifney avinu shebashamayim sheyihyu banay hajavivim jayim vekayamim velo yihyu nitpasim jas veshalom baaonay. veyiten Adonai belibjem ahavato veyirato, vetihye yirat Adonai al peneyjem tamid shelo tejetau. veyihye jishkjem batora uvmitzvot velaasot retzon avijem shebashamayim. veyiten li elohim parnasa berevaj beheter uvnajat mitajat yado harjava velo al yedey matnat basar vadam, sheujal lezunjem uljalkel etjem ulgadeljem ulhadrijjem bedarjey tovim visharim ulhoviljem lajupa. vayhova yashpia aleyjem shefa beraja vehatzlaja bejal maase yedeyjem, veyijtov veyajtom etjem lejayim tovim vaarukim betoj kal tzadikim uvtoj kal yisrael. amen:
Otra versión de la bendición de los hijos, del Jayé Adam:
יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתֵּן בְּלִבְּךָ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת יְהֹוָה עַל פָּנֶיךָ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא, וִיהִי חִשְׁקְךָ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת. עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדֶיךָ יַעַסְקוּ בְמִצְווֹת, רַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יִתֶּן לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ, וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָתְךָ בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְתִכָּתֵב וְתֵחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, אָמֵן: Yesimja elohim keefrayim vejimnashe: yevarejja Adonai veyishmreja: yaer Adonai panayv eleyja vijuneja: yisa Adonai panayv eleyja veyasem leja shalom: vihi ratzon milifney avinu shebashamayim, sheyiten belibja ahavato veyirato, vetihye yirat Adonai al paneyja kal yameyja shelo tejeta, vihi jishkja betora umitzvot. eyneyja lenojaj yabitu, pija yedaber jajmot, velibja yehge eymot, yadeyja yaasku vemitzvot, ragleyja yarutzu laasot retzon avija shebashamayim. yiten leja banim uvanot tzadikim vetzidkaniot oskim batora uvmitzvot kal yemeyhem, vihi mekorja baruj, veyazmin leja parnasatja beheter uvnajat uvrevaj mitajat yado harjava velo al yedey matnat basar vadam, parnasa shetihye panuy laavodat hashem, vetikatev vetejatem lejayim tovim vaarukim betoj kal tzadikey yisrael, amen:
קודם שילך לביהכ"נ יחלוץ מנעליו ויאמר בשמחה עצומה:
הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי לְעַנּוֹת נַפְשִׁי וְגוּפִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. וַהֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעַתָּה אִסּוּר מְלָאכָה וַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, אִסּוּר אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ: Hareyni mekabel alay leanot nafshi vegufi beyom hakipurim haze kaasher tzivani yotzri uvori yitbaraj shemo betorato hakdosha veinitem et nafshoteyjem betisha lajodesh baerev meerev ad erev tishbtu shabatjem. vahareyni mekabel alay meata isur melaja vajamisha inuyim, isur ajila ushtiya urjitza vesija unilat hasandal vetashmish hamita, leshem yijud kudsha berij hu ushjinteh:
טעם ללבישת הקיטל הוא כדי להכניע הלב משום שהוא בגד מתים, ועוד שהוא בגד לבן, לרמז על הפסוק בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ולרמז שמצות היום בבגדי לבן שדן הקב"ה את העולם במדת הרחמים, ולכן לא יעטרהו בזהב שלא יהיה סנגור קטגור ר"ל, לפי שהוא מזכיר עון דהיינו עון העגל שהיה של זהב, והוא חטא השמור לדורות כדכתיב וביום פקדי וגו' ואמרינן בסנהדרין (קב, ב) אין לך פקידה שאין בה מעון העגל, ולכן גם הנשים אין לובשות בגדים המחופים זהב:
מנהג לשטוח עשבים בבהכ"נ בערב יוה"כ סמוך לכניסת הלילה, לפי שהצבור צריכין ליפול על פניהם במוסף באמירת העבודה כשאומרים ונופלים על פניהם, ואסור לאדם ליפול על פניו במקום רצפת אבנים ולכן מכינים העשבים בערב יוה"כ, והמה צבורים ומונחים בקרן זוית או מקום מיוחד עד אחר הליכת הצבור מתפלת המנחה לביתם ואז מפזרים השמשים העשבים בכל הבהכ"נ. [מטה אפרים]
4/5
Kol Nidrei
איתא במכילתא שצריך הש"ץ להעמיד שני ת"ח אצלו שנאמר ואהרן וחור תמכו בידיו וגו' ואומרים על דעת המקום וכו' ומתחיל הש"ץ כל נדרי ג' פעמים כדין התרת נדרים וגם הקהל אומרים בנחת מלה במלה (דתרי קלא לא משתמע), משום שאין תנאי הש"ץ מועיל, וגם כדי להתיר להש"ץ כי אינו יכול להתיר לעצמו. והטעם שיאמר הש"ץ כל נדרי ג"פ דמי שלא שמע בפעם ראשון ישמע בפעם ב' או בפעם ג' ולכך מגביה קולו בכל פעם ופעם. ויאריך בו בניגונים להמשיך עד הלילה.
עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים: ג"פ Al daat hamakom veal daat hakahal bishiva shel mala uvishiva shel mata anu matirin lehitpalel im haavaryanim: gf
כָּל נִדְרֵי. וֶאֱסָרֵי. וּשְׁבוּעֵי. וַחֲרָמֵי. וְקוֹנָמֵי. וְקִנּוּסֵי. וְכִנּוּיֵי. דְּאִנְדַּרְנָא. וּדְאִשְׁתַּבַּעְנָא. וּדְאַחֲרִימְנָא. וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא: מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה. עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. בְּכֻלְּהוֹן אִיחֲרַטְנָא בְהוֹן. כֻּלְּהוֹן יְהוֹן שָׁרָן. שְׁבִיקִין. שְׁבִיתִין. בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין: נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי. וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי. וּשְׁבוּעָתָנָא לָא שְׁבוּעוֹת: ג"פ Kal nidrey. veesarey. ushvuey. vajaramey. vekonamey. vekinusey. vejinuyey. deindarna. udishtabana. udajarimna. udasarna al nafshatana: miom kipurim ze. ad yom kipurim haba aleynu letova. bejulhon ijaratna vehon. kulhon yehon sharan. shevikin. shevitin. betelin umvutalin. la sheririn vela kayamin: nidrana la nidrey. veesarana la esarey. ushvuatana la shevuot: gf
חו"ק וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם. כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה: ג"פ Jvk venislaj lejal adat beney yisrael. velager hagar betojam. ki lejal haam bishgaga: gf
חזן סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר: Jzn selaj na laaon haam haze kegodel jasdeja vejaasher nasata laam haze mimitzrayim vead hena. vesham neemar:
Y la congregación dice tres veces en voz alta:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: Vayomer Adonai salajti kidvareja:
אחר כל נדרי ואמירת הפסוקים ונסלח וכו' מברך הש"ץ בקול רם ובכוונה ברכת שהחיינו, וכל אחד מהציבור מברך אתו בלחש מלה במלה, ומכוין לגמור לפניו כדי שיוכל לענות אמן על ברכתו. יש להזהיר מאד את הנשים שכבר בירכו שהחיינו בשעת הדלקת הנרות שלא תברכנה שנית כעת.
צריך לברך הברכה בשמחה עצומה והודאה לשמו ית' שזיכה אותו בחיים לעת הזאת שיוכל לקיים מצותיו ביום הזה בצום ובחמשה ענויים ובמניעת מלאכה ובתפלות והודאות ויעשה נחת רוח בכל לבורא יתברך.
חו"ק בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה: Jvk baruj ata Adonai eloheynu melej haolam shehejeyanu vekimanu vehigianu lazman haze:
אח"כ מחזירים הס"ת לארון הקדש והעומדים אצל הש"ץ חוזרים למקום ישיבתם.
5/5
Havdalá tras Yom Kipur
(א) טוב לרחוץ במוצאי יוהכ"פ ידיו ג' פעמים בסירוגין וגם את פניו (ב) יש הנוהגים לברך ברכת שעשה לי כל צרכי בלבישת הנעליים בלילה, וכמובן אם לא בירכו בבקר. (ג) בהבדלה אין מתחילים מהנה אל וכו' אלא מברכת בורא פרי הגפן (מט"א סעיף ה') ואם חל בשבת מתחילים מהנה אל וכו'. (ד) אם חל בחול אין מברכים על הבשמים, ואם חל בשבת מברכים. (ה) מברכים בורא מאורי האש גם כשחל בחול, אך אין מברכים אלא על אור שבער כל יום הכיפורים בכוונה להאיר, ומחברים לאור זה עוד נר כדי שיהיה לו שם אבוקה. ואם אין לו אור כזה יכול גם להדליק נר מאור כזה הנמצא אצל שכנו. כמו כן מותר לברך על נר שהודלק במוצאי יוהכ"פ מנר שבער כל יום הכיפורים לשם נר נשמה או לשם נר שנוהגים להדליק לכל נשוי או מנר בית הכנסת אך אין לברך עליהם בלחוד מבלי נר אחר. (ו) אם אין לו אחד מנרות הנ"ל לא יברך ברכת מאורי האש כשחל יום הכפורים בחול, אך אם חל בשבת ואין לו אחד מסוגי נרות הנ"ל, יכול להדליק נר מגפרור כרגיל בכל מוצאי שבת, אך לא יברך לכתחילה על הגפרור בלבד. (ז) אף שבכל מוצאי שבת אין חיוב לחזור אחר האור, במוצאי יוהכ"פ יש חיוב לחפש עד כמה שאפשר. (ח) יש שאין מבדילין במוצאי יוהכ"פ בבית הכנסת, והעיקר שאין לשנות מכל השנה. (ט) אוכלים ושותים ומרבים בסעודה במוצאי יוהכ"פ. (י) נוהגים להתחיל במצות סוכה או בעסק הד' מינים מיד במוצאי יוהכ"פ. (יא) למחרת יום הכיפורים משכימים לתפילה יותר מוקדם משאר ימים.
נוטל הכוס בימינו, ועומד מול אור נר ההבדלה ואומר בקול נעים וניגון יפה:
Cuando cae a la salida de Shabat, se comienza aquí
הִנֵּה, אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה. לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה. יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשׂוֹן וִיקָר. כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא: Hine, el yeshuati evtaj, velo efjad, ki azi vezimrat yah Adonai, vayhi li lishua. ushavtem mayim besason, mimayney hayshua. layhova hayshua, al amja virjateja sela. Adonai tzevaot imanu misgav lanu elohey yaakov sela. Adonai tzevaot ashrey adam boteja baj. Adonai hoshia, hamelej yaanenu veyom karenu. layhudim hayta ora vesimja, vesason vikar. ken tihye lanu. kos yeshuot esa, uvshem Adonai ekra:
Cuando cae en día de semana, se comienza aquí
על היין סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי L hyyn savri maranan verabanan verabotay
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן: Baruj ata Adonai, eloheynu melej haolam, bore peri hagafen:
על הבשמים במוצ"ש בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים: L hvshmym vmvtzsh baruj ata Adonai, eloheynu melej haolam, bore miney vesamim:
על הנר בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ: L hnr baruj ata Adonai, eloheynu melej haolam, bore meorey haesh:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל: Baruj ata Adonai, eloheynu melej haolam, hamavdil beyn kodesh lejol, beyn or lejshej, beyn yisrael laamim, beyn yom hashvii lesheshet yemey hamaase. baruj ata Adonai, hamavdil beyn kodesh lejol:
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחֹל. זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל: Hamavdil beyn kodesh lejol. jatoteynu hu yimjol. zarenu vejaspenu yarbe kajol:
יְצַו יְהֹוָה חַסְדּוֹ. לְמַעַן יַעֲקֹב עַבְדּוֹ. יְחִידוֹ חֶלְקוֹ יַנְחִיל. לְזַרְעֵנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל: המבדיל Yetzav Adonai jasdo. lemaan yaakov avdo. yejido jelko yanjil. lezarenu yarbe kajol: hmvdyl
צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. עַם זֶה אֲשֶׁר עָשָׁקוּ. וְעוֹשְׁקֵיהֶם יַגְחִיל. וְזַרְעֵנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל: המבדיל Tzedek veshalom nashaku. am ze asher ashaku. veoshkeyhem yagjil. vezarenu yarbe kajol: hmvdyl
חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ. וְעִמָּדִי יוּנְגָּשׁוּ. עַל רֹאשֵׁינוּ יָחוּל. וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל: המבדיל Jesed veemet nifgashu. veimadi yungashu. al rosheynu yajul. vezarenu vejaspenu yarbe kajol: hmvdyl
קָדוֹשׁ וְנוֹרָא לְמוֹשִׁיעֲכֶם. נָשֹׂא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. לֹא נִירָא וְלֹא נִדְחַל. וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל: המבדיל Kadosh venora lemoshiajem. naso yisa lefishajem. lo nira velo nidjal. vezarenu vejaspenu yarbe kajol: hmvdyl
שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם. וּבְרָאשֵׁיכֶם אֱלֹהֵיכֶם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל. וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל: המבדיל Shuvu lajem leaholeyjem. uvrasheyjem eloheyjem. yehallu shemo vemajol. vezarenu vejaspenu yarbe kajol: hmvdyl