תפילתיסידור

קריאת שמע שעל המיטה

לפני השינה · ספרד

קפיצה לתפילה ›
  1. קריאת שמע שעל המיטה
  2. שלושה עשר עיקרים
  3. שש זכירות

הקישו על שורה כדי לסמן את המקום שהגעתם אליו.

1/3

קריאת שמע שעל המיטה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל־עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל־מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִי בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמֶמוֹנִי בֵין בִּכְבוֹדִי בֵין בְכָל אֲשֶׁר לִי בֵין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּגִלְגוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל־בַּר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְסִבָּתִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחְטֶא עוֹד וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶֽיךָ וּמַה־שֶׁחָטָֽאתִי מְחוֹק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים וְלֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלֶיִם רָעִים:יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי:וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהַי וֵאלֺהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵֽנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵֽנִי לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְתֵן חֶלְקֵי בְּתוֹרָתֶךָ וְתַרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עַבֵרָה וְאַל תְּבִיאֵֽנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֵר הַטוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵֽצֶר הָרָע וְתַצִילֵנוּ מִשָׂטָן וּמִפֶגַע רָע וּמֵחָלָיִם רָעִים וְאַל יְבַהֲלֽוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהַרְהוֹרִים רָעִים וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ:וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּֽוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

מי שאינו מדקדק לקרות ק"ש בבהכ"נ בזמנה צריך לקרות ק"ש על מטתו שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע. אבל פ' ויאמר שהוא משום הזכרת יצ"מ אין צריך לחזור ולקרות על מטתו כיון שכבר הזכיר בבהכ"נ. אבל מי שקורא ק"ש בזמנה אין צריך לקרות על מטתו רק פרשה ראשונה לבד. ורי"ו כתב על פי המדרש לומר כל שלש פרשיות על מטתו משום שהוא רמ"ח תיבות לשמור רמ"ח איבריו. (דה"ח ומ"א)

אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

יש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קבול עול מלכות שמים היא פסוק ראשון. ויאמר בלחש:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ:וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶֽךָ:וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ:וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶֽךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ:וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:

וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

ישֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ:כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּֽבֶר הַוָּוֹת:בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:לֹא־תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צָהֳרָֽיִם:יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ:רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:כִּי־אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ:לֹא־תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה וְנֶֽגַע לֹא־יִקְרַב בְּאָהֳלֶֽךָ:כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ:עַל־כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ:עַל־שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ אֲשַׂגְּבֵֽהוּ כִּי־יָדַע שְׁמִי:יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ עִמּוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ:אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי:אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי:

יְהֹוָה מָה־רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי:רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָֽתָה לוֹ בֵאלֺהִים סֶֽלָה:וְאַתָּה יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי:קוֹלִי אֶל־יְהֹוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵֽנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶֽלָה:אֲנִי שָׁכַֽבְתִּי וָאִישָֽׁנָה הֱקִיצֽוֹתִי כִּי יְהֹוָה יִסְמְכֵֽנִי:לֺא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָֽׁתוּ עָלָי:קוּמָה יְהֹוָה הוֹשִׁיעֵֽנִי אֱלֺהַי כִּי־הִכִּֽיתָ אֶת־כָּל אֹיְבַי לֶֽחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּֽרְתָּ:לַיהוָֹה הַיְשׁוּעָה עַל־עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶֽלָה:

הַשְׁכִּיבֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ וְתַקְּנֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶֽיךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

בָּרוּךְ יְהֹוָה בַּיּוֹם בָּרוּךְ יְהֹוָה בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ יְהֹוָה בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ יְהֹוָה בְּקוּמֵֽנוּ. כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל חָי וְרֽוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי יְהֹוָה אֵל אֱמֶת. אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וּמְלֺךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:

יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֺהָֽיִךְ. יְהֹוָה מֶֽלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה:

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶֽרֶב הָאָֽרֶץ:

וַיֹּֽאמֶר אִם שָׁמֽוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַֽׂמְתִּי בְמִצְרַֽיִם לֺא אָשִׂים עָלֶֽיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶֽךָ:

וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהֹוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהֹוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָֽםִ הֲלֺא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ

הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֺמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם אֲחֻֽזֵי חֶֽרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּֽחַד בַּלֵּילוֹת

יאמר כל פסוק ג"פ:

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶֽךָ יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

הִנֵּה לֺא יָנוּם וְלֺא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי

בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל וְעַל רֹאשִי שְׁכִינַת אֵל:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְהֹוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו:יְגִֽיעַ כַּפֶּֽיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶֽיךָ וְטוֹב לָךְ:אֶשְׁתְּךָ כְּגֶֽפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶֽךָ בָּנֶֽיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ:הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹֽרַךְ גָּֽבֶר יְרֵא יְהֹוָה:יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָֽםִ כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ:וּרְאֵה־ בָנִים לְבָנֶֽיךָ שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל:

יאמר כל פסוק ג"פ:

רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָֽאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹֽמּוּ סֶֽלָה:

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶֽרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:

לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל, אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:

וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:

וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:

וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה:

בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:

וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי, וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:

וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי, מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:

בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה:

וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי, יְהֹוָה לִי וְלֹא אִירָא:

2/3

שלושה עשר עיקרים

יש נוהגין לומר אחר התפלה י"ג עיקרי הדת כפי שסדרם הרמב"ם ז"ל בריש פרק חלק.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמֽוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֺהֵֽינוּ הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף וְלֺא יַשִּׂיגֽוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין לְזוּלָתוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁנְּבוּאַת משֶׁה רַבֵּֽנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵֽינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמשֶׁה רַבֵּֽנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֺא תְהֵא מֻחְלֶֽפֶת וְלֺא תְהֵא תוֹרָה אַחֶֽרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵֽעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִֽׁיחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵֽהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים:

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה, קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ, יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי: לְפֻרְקָנָךְ סַבְּרִית יְהֹוָה, סַבְּרִית יְהֹוָה לְפֻרְקָנָךְ, יְהֹוָה לְפֻרְקָנָךְ סַבָּרִית:

3/3

שש זכירות

כתבו המקובלים מצות עשה על כל אדם להזכיר בפה אלו הזכירות ויהיה מובטח לו שהוא בן עוה"ב.

זכירת יציאת מצרים

לְמַֽעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ:

זכירת מעמד הר סיני

רַק הִשָּֽׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶֽיךָ וּפֶן יָסֽוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְלִבְנֵי בָנֶֽיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַֽדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ בְּחֹרֵב:

זכירת מחיית עמלק

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּֽרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָֽיִם:אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּֽרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶֽיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵֽעַ, וְלֺא יָרֵא אֱלֺהִים:וְהָיָה בְּהָנִֽיחַ יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ לְךָ, מִכָּל אֹיְבֶֽיךָ מִסָּבִיב, בָּאָֽרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵֽכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם, לֺא תִּשְׁכָּח:

זכירת מעשה העגל

זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַֽפְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ בַּמִּדְבָּר:

זכירת מעשה מרים

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּֽרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָֽיִם:

זכירת השבת

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: