ברכת המזון

יטול מים אחרונים, ויאמר

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִֽׁיר׃אֱֽלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵֽר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶֽלָה׃לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכׇל־גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ׃יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּֽם׃יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּֽי־תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה׃יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּֽם׃אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ׃יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִֽירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃

אֲבָרְכָה אֶת־יְהֹוָה בְּכׇל־עֵת תָּמִיד תְּֽהִלָּתוֹ בְּפִֽי׃סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי־זֶה כׇּל־הָאָדָֽם:תְּהִלַּת יְהֹוָה יְֽדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל־בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶֽד:וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַֽלְלוּיָֽהּ:וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָֽה:

אם המסובים שלושה או יותר אומרים

יאמר המזמן

הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא:

והמסובים עונים

שָׁמַֽיִם:

ואומר המזמן

בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא (בשבת וּבִרְשׁוּת שַׁבָּת מַלְכְּתָא.) (ביו"ט וּבִרְשׁוּת יוֹמָא טָבָא אוּשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא.) (בסוכה וּבִרְשׁוּת שִׁבְעָה אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין) וּבִרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי וּבִרְשֽׁוּתְכֶֽם. נְבָרֵךְ (בעשרה ויותר:אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ:

והמסובים עונים

בָּרוּךְ (בעשרה ויותר: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ:

והמזמן עונה

בָּרוּךְ (בעשרה ויותר: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַזָּן אוֹתָֽנוּ וְאֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן בְּחֶֽסֶד בְּרֶֽוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים, נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ, וְאַל־יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל, וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְּרַחֲמָיו וּבְרוֹב חֲסָדָיו. כָּאָמוּר, פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ (ר"ת פא"י שהוא מספר יאהדונהי ומספר סא"ל וס"ת חת"ך) וּמַשְׂבִּיעַ (כמספר חת"ך) לְכָל־חַי רָצֽוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַזָּן אֶת־הַכֹּל:

נוֹדֶה לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן, עַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִֽיתְךָֽ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ, וְעַל תּוֹרָֽתְךָֽ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ:

בחנוכה ופורים אומרים

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:

בחנוכה אומרים בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן־יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָֽמְדָֽה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וְזֵדִים בְּיַד עֽוֹסְקֵֽי תוֹרָתֶֽךָ. לְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ, וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ, וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ. וְקָֽבְעֽוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה. וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:

בפורים אומרים בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר, הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ, וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ. וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶֽלֶא וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:

עַל הַכֹּל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ, וּמְבָֽרְכִֽים אֶת־שְׁמָךְ. כָּאָמוּר, וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל־הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן־לָֽךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:

רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל הֵיכָלָךְ, וְעַל מְעוֹנָךְ, וְעַל דְּבִירָךְ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ, כַּלְכְּלֵֽנוּ, הַרְוִיחֵֽנוּ הַרְוַח־לָֽנוּ מְהֵרָה מִכָּל־צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא, אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, אֶלָּא לְיָֽדְךָֽ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה, הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶֽנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ:

בשבת אומרים

רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא מִלְּפָנֶֽיךָ, נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנֽוּחַ בּוֹ וְנִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ, וְאַל־תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַנֶּחָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָכַֽלְנוּ וְשָׁתִֽינוּ חָרְבַּן בֵּֽיתְךָֽ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַֽחְנוּ. אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ לָנֶֽצַח וְאַל־תִּזְנָחֵֽנוּ לָעַד כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה:

בראש חודש ביום טוב ובחול המועד אומרים

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם

בראש חדש: רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם ביום טוב מוסיפים: טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם ביום טוב מוסיפים: טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

בשמיני עצרת: שְׁמִינִי חַג עֲצֶֽרֶת הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

לְרַחֵם בּוֹ עָלֵֽינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, חוּס וְחָנֵּֽנוּ, וַחֲמוֹל וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:

וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם ואומר בלחש אָמֵן:

אם שכח לומר "רצה" או "יעלה ויבא" ונזכר לפני שהתחיל ברכת הטוב והמטיב יאמר. ורק בשבת או ליל ראשון (ושני בחוץ לארץ) של פסח או סוכות אומרים שם ומלכות

בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם), שֶׁנָּתַן

לשבת שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית

לראש חודש (וְ)רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִּכָּרוֹן: ע"כ בחול

לראש השנה (וְ)יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה

לשלש רגלים (וְ)יָמִים טוֹבִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם (חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה) (חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה) (חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה) (שְׁמִינִי חַג עֲצֶֽרֶת הַזֶּה) בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה,) מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת) (וְ) (יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים) (יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן) (יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים):

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, (לָעַד) הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּֽוֹרְאֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל. הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב, וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב לָֽנוּ, הוּא מֵטִיב לָֽנוּ, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גֽוֹמְלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה וְכָל־טוֹב:יענו אמן

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ:הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ:הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּֽנוּ לְדוֹר דּוֹרִים:הָרַחֲמָן הוּא קֶֽרֶן לְעַמּוֹ יָרִים:הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּֽנוּ לְנֵֽצַח נְצָחִים:הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד וְלֹא בְבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר בְּנַֽחַת וְלֹא בְצַֽעַר:הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵֽינוּ:הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ:הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִֽיחַ אֶת־דְּרָכֵֽינוּ:הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ:הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵֽנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ:הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵֽנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף:הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָנוּ אֶת יָדוֹ הָרְחָבָה:הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּֽנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּֽרְכֽוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ יַֽחַד בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:הָרַחֲמָן הוּא יִפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ:

בשבת

הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:

בר''ח

הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:

ברה''ש

הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:

בסוכות

הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּֽנוּ לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן: הָרַחֲמָן הוּא יַשְׁפִּֽיעַ עָלֵֽינוּ שֶֽׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִשִּׁבְעָה אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, זְכוּתָם תְּהֵא מָגֵן וְצִנָּה בַּעֲדֵֽינוּ: הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶֽלֶת:

במועדים

הָרַחֲמָן הוּא יַגִּיעֵֽנוּ לְמוֹעֲדִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם:

ביו''ט

הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב:

הָרַחֲמָן הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּֽנוּ וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵֽינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא. וְיִהְיוּ כָל־מַעֲשֵֽׂינוּ לְשֵׁם שָׁמָֽיִם:

אורח אומר הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְיִהְיֶה כְּשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ, כָּל־רָעֵב מִמֶּֽנּוּ יֹאכַל וְכָל־צָמֵא מִמֶּֽנּוּ יִשְׁתֶּה, וְאַל־יֶחְסַר מִמֶּֽנּוּ כָּל־טוּב לָעַד וּלְעֽוֹלְמֵֽי עוֹלָמִים, אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה וּבַֽעַל הַסְּעוּדָּה הַזֹּאת, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכָל־אֲשֶׁר לוֹ, בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ. בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה. וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל־יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן. שָׂשׂ וְשָׂמֵֽחַ כָּל־הַיָּמִים, בְּעֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:בסעודת חתן הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, בְּבָנִים זְכָרִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ:הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל־הַמְּסֻבִּין בַּשֻּׁלְחָן הַזֶּה וְיִתֵּן לָֽנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה:בסעודת מילה הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, אֲבִי הַבֵּן, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיּוֹלֶֽדֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּֽלֶד הַנּוֹלָד, וּכְשֵׁם שֶׁזִּכָּֽהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמִּילָה, כֵּן יְזַכֵּֽהוּ לְהִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַחֻפָּה וְלַמִּצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מַעֲלַת הַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל וּשְׁאָר הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּמִּצְוָה הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם:

הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּֽנוּ וִיזַכֵּֽנוּ וִיקָֽרְבֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מַגְדִּיל (ביום שמתפללים מוסף, במוצ"ש, בסעודת פורים ובסעודת מילה יאמר:מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד־עוֹלָֽם:כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהֹוָה לֹא־יַחְסְרוּ כָל־טֽוֹב:נַעַר הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְֽלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם:כָּל־הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָֽה:מַה־שֶּׁאָכַֽלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבְעָה. וּמַה־שֶּׁשָּׁתִֽינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה. וּמַה־שֶּׁהוֹתַֽרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה. כְּדִכְתִיב. וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהֹוָֽה:בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ:בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהֹוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחֽוֹֹ:יְֽהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלֽוֹם:עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ. וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

שלשה עשר עיקרים

הֲרֵי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה:א שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי וּמַשְׁגִּיחַ, ב וְהוּא אֶחָד, ג וְאֵין לוֹ גּוּף וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף, ד וְשֶׁהוּא קַדְמוֹן לְכָל-קְדוּמִים, ה וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ, ו וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, ז וּנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֱמֶת, ח וְשֶׁהוּא אֲדוֹן לְכָל-הַנְּבִיאִים, ט וְשֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, י וְשֶׁלֹּא תִשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמָן חַס וְשָׁלוֹם, יא וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, יב וְשֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, יג וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לְהֵחָיוֹת, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתָּכוֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל-יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הֲרֵי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוַת עֶשֶׂר זְכִירוֹת שֶׁחַיָּב כָּל־אָדָם לִזְכֹּר בְּכָל־יוֹם, וְאֵלּוּ הֵם:א יְצִיאַת מִצְרַיִם, ב וְהַשַּׁבָּת, ג וְהַמָּן, ד וּמַעֲשֵׂה עֲמָלֵק, ה וּמַעֲמַד הַר סִינַי, ו וּמַה־שֶּׁהִקְצִיפוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָּעֵגֶל, ז וּמַה־שֶּׁיָּעֲצוּ בָלָק וּבִלְעָם לַעֲשׂוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהֹוָֽה, ח וּמַעֲשֵׂה מִרְיָם הַנְּבִיאָה, ט וּמִצְוַת וְזָֽכַרְתָּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, י וּזְכִירַת יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:

יש אומרים נוסח ערוכה שכתב החיד"א ז"ל בספר כף אחת

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵינִי בָא לְקַיֵּם מִצְוַת הַזְכִירוֹת בַּפֶּה. לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לְיּוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּֽמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

(א) הֲרֵינִי זוֹכֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ג) זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ לִכְבוֹד שְׁכִינָתְךָ. וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָֽי׃וּכְשֵׁם שֶׁבְּחֲסָדֶּךָ הַמְרוּבִּים וְהַגְּדוֹלִים הִגְּדַלְתָּ אֶת חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וּגְאַלְתָּנוּ וְגָאַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, וְהֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ כָּל־נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה אֲשֶׁר נָפוֹצוּ שָׁמָּה בְּמִצְרָיִם, וְלֹא נִשְׁאַר בָּהּ שׁוּם נִיצוֹץ קְדוּשָׁה. כֵּן בַּחֲסָדֶּךָ הַגְּדוֹלִים תּוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּת זֶה. תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵירוּתֵינוּ, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל־נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְלִיפּוֹת, חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵֽל׃גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה בִּזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָּוִד. וְכִימֵי צֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם הַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת. וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל־כׇּל־הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָֽד׃

(ב) הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ז) זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשֽׁוֹ׃

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל. וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמוֹר יוֹם הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ כֹּל־יְמֵי חַיֵּינוּ, בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד. וְיִהְיוּ כָּל־מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְתַצִּילֵנוּ מִלַּחֲטוֹא. וְלִשְׁמוֹר פִינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בַּשַׁבָּת דִיבּוּר שֶׁל חוֹל וְשׁוּם דִבּוּר אָסוּר. וְלֹא נֶחֱטָא בְּשׁוּם מַעֲשֵׂה אִיסוּר כְּלָל. וּתְזַכֵּנוּ לְיַחֵד זָכוֹר וְשָׁמוֹר שַׁבָּ"ת לַיהֹוָה, וּלְחַבֵּר הַדּוֹדִים יַחְדָּו. וְתַמְשִׁיךְ שֶׁפַע קְדוּשַׁת הַשַּׁבָּת, שֶׁיִמְשֹׁךְ עָלֵינוּ בִּימֵי הַחוֹל שֶׁפַע קְדוּשָׁה וְטָהֳרָה לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנֶךָ, וְלַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְתִגְאָלֵנוּ גְאוּלָה שְׁלֵימָה לְמַעַן שְׁמֶ"ךָ. בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:

(ג) וַהֲרֵינִי זוֹכֵר מַעֲמַד הַר סִינַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד ט) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן־יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶֽיךָ׃יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהֹוָה אֵלַי הַקְהֶל־לִי אֶת־הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת־דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כׇּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה וְאֶת־בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדֽוּן׃

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתִטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵיעוּת בֵּינֵינוּ וּבֵין כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה לַאֲחָדִים, כְּשֵׁם שֶׁבְּהַר סִינַי הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ, כְּדִכְתִיב, וַיִּֽחַן־שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָֽר:כְּאִישׁ אֶחָד בְּאַחְדוּת גָמוּר, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנוּ לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת, וְנִהְיֶה אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁבְּמַעֲמַד הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָא מִמֶּנּוּ, וְזִכַּכְתָּ אוֹתָנוּ וְטִהַרְתָּנוּ מִכָּל־טוּמְאָה וְחֶלְאָה וְזוּהֲמָא, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בִּקְדוּשָׁתֶךָ, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֲרֵנוּ מִטוּמְאָתֵינוּ וּמִזוּהֲמָתֵינוּ, וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּתְטַהֵר רַעְיוֹנֵינוּ וְלִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְתִטַּע תּוֹרָתְךָ בְּלִבֵּנוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ לְאַהֲבַת תּוֹרָתֶךָ, וּבְכָל יוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ אָנוּ מְקַבְּלִים תּוֹרָתְךָ בִּדְבֵיקָה וַחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וּתְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּתְיַּחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. וְתִגְאָלֵנוּ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ. וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל וְלִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה מִפִּיךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְכׇל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָֽיִךְ. בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

(ד) וַהֲרֵינִי מְקַיֵם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (דברים ח יח) וְזָֽכַרְתָּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל:

וַהֲרֵינִי מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בֵּין טוֹבַת הַגּוּף בֵּין טוֹבַת הַנֶּפֶשׁ, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בְּכָל־צִדְקוֹתָיו, וּכְרוֹב רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה:וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכָל רַמַ"ח אֵבָרֵינוּ וְשַׁסַ"הּ גִּידֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶיךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חוֹלִי וּמִכָּל כְּאֵב וּמִכָּל מֵיחוֹשׁ וּמִכָּל מִדּוֹת רָעוֹת. רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְתַשְׁפִּיעַ טַל הָעֶלְיוֹן מִתְּרֵין מַזָלִּין נוֹצֵר וְנַקֵּה דֶּרֶךְ חֵיךְ וְגָרוֹן לְאַבָּא וְאִימָא, וּמֵאַבָּא וְאִימָא לִזְעֵיר אַנְפִּין, וּמִזְּעֵיר אַנְפִּין לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, וּמִשָּׁם יִשְׁתַּלְשֵׁל וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַֹבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעוֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ, וּתְפַרְנְסֵנוּ לָנוּ וּלְכָל־בְּנֵי בֵיתֵנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה מִיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה, בְּרֵיוַח וְהֶתֵּר וְנַחַת, בְּלִי שׁוּם עַיִן הָרָע:וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תַּצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְהִרְהוּר וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע. וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה וְלַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְנַעֲשֶֹה חָיִל מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וּבְזַרְעֵינוּ וּבְזֶרַע זַרְעֵינוּ שׁוּם פְּגַם וְשׁוּם פְּסוּל. וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב לֹֽא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

(ה) וַהֲרֵינִי זוֹכֵר בִּמְרִירוּת נֶפֶשׁ כֹּל אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרַט בָּעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ט ז) זְכֹר אַל־תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר־הִקְצַפְתָּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר־יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד־בֹּֽאֲכֶם עַד־הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם־יְהֹוָה׃

וַהֲרֵי אָנוּ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים מְאֹד עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ, וְעַל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ, וְעָבַרְנוּ עַל כַּמָה מֵרַמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְעַל כַּמָה מִשַּׁסַ"הּ לֹא תַעֲשֶׂה, וּפָגַמְנוּ בְנַפְשֵׁינוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ, וּפָגַמְנוּ בַּמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וּבְכָל מְסִילוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁפָּעָה הַנִּשְׁפָּעָה לְנַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ. אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. וְעַתָּה, בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה וְנֶפֶשׁ נְמוּכָה וְגוּף כָּפוּף אָנוּ מוֹדִים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, וַהֲרֵי אָנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה:וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזוֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה, וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע. וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תְטַהֵר אֶת כֹּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ, וּתְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ, וּתְלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְמַלֵּא אֶת כָּל־הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָהֶם. עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַֽל־דְּבַ"ר כְּבֽוֹ"ד־שְׁמֶ"ךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶֽךָ׃יִֽהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִֽי:

(ו) וַהֲרֵינִי זוֹכֵר זְכִירַת הַמָּן שֶׁהֶאֱכֵיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח ב) וְזָכַרְתָּ אֶת־כׇּל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִֽיכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּֽתְךָ לְנַסֹּֽתְךָ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר בִּֽלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֺתָו אִם־לֹֽא׃וַֽיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִֽיעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָֽאָדָם:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וּכְשֵׁם שֶׁרִחַמְתָּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וּמַנְּךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם, וְהָיוּ פְּנוּיִים לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצִילֵנוּ מִכָּל־טִרְדָּה וּמִכַּף כָּל־אוֹרֵב וְאוֹיֵב וּמִכָּל־חוֹלִי, וְנִהְיֶה פְּנוּיִים לַעֲסוֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תָּחוֹן וְתַחְמוֹל עָלֵינוּ, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל־בְּנֵי בֵיתֵנוּ לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ פִּסַּת לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּם, כִּי אַתָּה הָאֵל הַטּוֹב הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל בַּחֲסָדֶיךָ לְכָל־בְּרִיּוֹתֶיךָ, כְּדִכְתִיב, פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכׇל־חַי רָצֽוֹן׃וּכְתִיב, נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל־בָּשָׂר, וּכְתִיב, טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְכָל־בְּנֵי בֵיתֵנוּ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ מְזוֹנוֹתֵינוּ בְּמִילוּי וּבְרֶוַח כִּי רַחוּם אָתָּה. יִֽהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִֽי:

(ז) וַהֲרֵינִי זוֹכֵר מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָֽיִם׃

פֵּרוּשׁ (הרמב"ם ז"ל סוף הלכות טומאת צרעת פט"ז ה"י) הִתְבּוֹנְנוּ מָה אֵרַע לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים וְגִּדְלַתּוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְסִכְּנָה בְּעַצְמָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הַיָּם וְהִיא לֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ אֶלָּא טָעֲתָה שֶׁהִשְׁוַתּוּ לִשְׁאָר נְבִיאִים וְהוּא לֹא הִקְפִּיד, וְאַף עַל פִּי כֵן מִיָּד נֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת:וּבְכֵן יִרְאָה וָרָעַד יָבֹא בָנוּ, עַל כָּל־אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ, וְדִיבַּרְנוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵירֵינוּ, וְעַל הַגְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ, וְעַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אוֹי לָנוּ, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, וּפָגַמְנוּ בַּלָשׁוֹן גַּם בַּשֶׁקֶר וְכָזָב וְלֵיצָנוּת וַחֲנוּפָה, וְהָיִינוּ מִכְּלַל אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי הַשְׁכִינָה. עַל־זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל־אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵֽינוּ׃וַהֲרֵי אָנוּ מִתְחַרְטִים חֲרָטָה גְּמוּרָה וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, וּמְבַקְשִׁים מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשָׁעְנוּ:וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר אֶת כָּל־חַטֹּאתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזוֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמוֹר פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

(ח) וַהֲרֵי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוַת זְכִירַת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָֽיִם׃אֲשֶׁר קָֽרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִים אַֽחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִֽים׃וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכׇּל־אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה־אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּֽח׃

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. יֶחֱרַד לִבֵּנוּ וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ. אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל אֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֵֶר עֲמָלֵק, זֶה כַּמָה מֵאוֹת שָׁנִים. אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ, וְהֵן בְּעָוֹן חוֹלָלְנוּ, חוּלִין הוּא לָנוּ, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה לְעַכֵּב מְחִיַּית עֲמָלֵק, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק, וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ. אָנָּא יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְתַכְנִיעַ וְתִמְחֶה אֶת זֵכֵֶר עֲמָלֵק, וּתְאַבֵּד כָּל־זֵכֵֶר לָמוֹ. וַֽיהֹוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאֽוֹ׃בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:

(ט) וַהֲרֵינִי מְקַיֵּם מִצְוָה לִזְכּוֹר שֶׁהִצִּיל הַשֵׁם אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִבָּלָק וּבִלְעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו ה) עַמִּי זְכׇר־נָא מַה־יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה־עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר מִן־הַשִּׁטִּים עַד־הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהֹוָֽה׃

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִֹיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ, וּבִכְלַל רַחֲמֶיךָ מַה שֶׁהִפְלֵאתָ לַעֲשֹוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וְהִצַּלְתָּם מִבָּלָק וּבִלְעָם, וְהֵפַרְתָּ עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ מַחְשְׁבוֹתָם, וְלֹא נִתְכַּעַסְתָּ בַּיָּמִים הָהֵם. וּכְתִיב, וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת־הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵֽבְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃וְעַל כּוּלָם יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵֹּא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה:וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. יְהִֽי־חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָֽךְ:וְתָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ, הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם, וְהָשֵׁב גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם, וְלֹא תַעֲשֶֹינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה. וּפְצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה, כִּי בְךָ בָטָחְנוּ, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ, וּבְשִׁמְךָ נֶעֱזָרְנוּ. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. חוּס וְרַחֵם כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ מַה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ וְאַף־גַּם־זֹאת בִּֽהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹֽיְבֵיהֶם לֹֽא־מְאַסְתִּים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶֽם׃יִֽהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִֽי:

(י) הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלז ה) אִֽם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְֽרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִֽי׃ תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִֽי׃

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתְּרַחֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקוֹדֶשׁ, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וְקַיֵּם לָנוּ מַה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹנֵה יְרֽוּשָׁלִַם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּֽס׃אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשֹוּ רְצוֹנֶךָ, כּוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, הַרְאֵינוּ בְּבִנְיָנוֹ, שַֹמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם. בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:

כשיוצא מבית הכנסת אומר: יְהֹוָה נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הושר [הַיְשַׁר] לְפָנַי דַּרְכֶּֽךָ׃ וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ־בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִֽים׃ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵֽׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא מַֽחֲנָֽיִם׃